פרשת השבוע

פרשת קורח, תחקיר ומרד במדבר

מקריאה שטחית של הפרשה ניתן לחשוב כי מדובר פה שוב בתלונות על משה והקב"ה במסגרת מסע התלונות במדבר. אך זה ממש לא כך. הרמב"ן שרואה את פרשת קורח מתרחשת כרונולוגית לאחר פרשת המרגלים, מאפשר לפתוח צוהר לרצף האירועים ולהיכנס לנעליהם של עם ישראל. העם נמצא עתה במשבר הקשה ביותר שאירע לו מיציאת מצרים. הרי הבטיחו […]

פרשת "שלח", נכשלים בדקה ה-90

פרשת "שלח" עוסקת בתכונה המאפיינת את עם ישראל במדבר והיא, היכולת להיכשל בדקה ה-90 לפני השיא. כך היה במעמד הר סיני לפני השיא הרוחני של קבלת התורה וכך פה לפני השיא של הכניסה לארץ ישראל. המפרשים כולם עוסקים בניסיון להבין את חטאם והתנהגותם של המרגלים, ושל עם ישראל כולו. מה גרם למרגלים לחטוא? מה היה […]

פרשת "בהעלותך", העלאת הנרות כאמל"ח נגד מחלוקות

הפרשה פותחת בהעלאת ובהטבת הנרות על ידי אהרון הכהן, ובאמת זה לא שייך לרצף הנושאים של הכנת העם למסעות במדבר. ידועה פרשנותו של רש"י לשאלה מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים- "לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, בשלא היה עמם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק […]

פרשת נשא, פוליטיקה בלב המדבר

פרשת "נשא", עוסקת בהשלמת הפרטים של סדרי המשילות, החניות והמסעות, סדרי המחנות ובעלי התפקידים. בולטת בהרחבה פרשת הנשיאים והקרבנות שהביאו. מי הם אותם נשיאים? מה היה תפקידם ומדוע משה להבנתי, לא כל כך מרוצה מהמינוי שלהם? מתחילת ספר במדבר, מוזכרים הנשיאים שלש פעמים. הפעם הראשונה בתחילת פרשת במדבר. באותה פעם גם מוגדרים התפקידים, תפקיד הנשיאים […]

פרשת במדבר, מסידור המחנות עד לגבעת התחמושת

חודש אייר הינו חודש שקט וצנוע, קשה לו להתבלט בין ניסן ופסח לבין סיון וקבלת התורה. הוא מתנחם בהיותו בדמדומי האביב לפני חומו של הקיץ. אולם אם נעיין לעומק נראה כי ישנם ארבעה אירועים מהותיים בחודש אייר. באחד לחודש התפקדו ישראל במדבר והחל הסידור שלהם למחנות ודגלים. בחודש אייר בשנת 132 לספירה, החל לפי המסורת, […]

מפרשת "בחוקותי" ללחימה ב"ציר הנפט" בגולן

אחרי העיסוק האינטנסיבי בהלכות הקרבנות ובהלכות הפרט והחברה, התורה מסכמת את ספר ויקרא בפרשת "בחוקותי". רוב המפרשים והרמב"ן בראשם, רואים את התורה פונה פה לאומה ולחברה כולה כעם ולא לפרטים. הפרשה פותחת בברכות התלויות בחוקות התורה שבין אדם לחברו ונשמור את המצוות שבין אדם למקום, ולאחר מכן לעונשים באם נמאס בחוקות התורה. הברכות מחולקות לחמישה […]

פרשת "בהר", דרור – רק בארץ

בפרשת "אמור" עסקנו בביכורי הארץ, ובפרשת "בהר" אנו עוסקים במצוות העיקריות שמחזקות את אחיזתנו בארץ כעם בן חורין. כבר בפסוק השני נאמר: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'". האם לא ידוע לנו שהקב"ה נתן לנו את הארץ ? מדוע התורה מדגישה זאת? הדגשה זו מלמדת כי הארץ אינה רק […]

ספירת 49 לעומר וספירת 70 שנים לישראל

החלק המרכזי בפרשתנו ("אמור") הינו סדר המועדים. התורה עוסקת בשתי חטיבות של מועדים, האחת פסח ושבועות והשנייה ראש השנה וסוכות. בין פסח לשבועות, התורה מתעכבת שוב בפירוט רב וארוך על מצוות ספירת העומר, ועל כך שמועדו של חג השבועות אינו עצמאי, אלא נגזר מהמרחק של 50 יום מפסח. הפרשנים כולם עוסקים בשאלה מדוע לא מוזכרת […]

פרשת "אחרי מות"

לא ניתן בשבוע זה לכתוב על פרשת השבוע בלא להתייחס לשלושת המועדים שמעצבים את חיינו פה במדינת ישראל: יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. ביום השואה בבוקר שמעתי על פרופסור שטען כי , די, צריך להפסיק את רעיון יום השואה. אחרי יותר משני דורות, הזיכרון רק דוחף אותנו לחיות על חרבנו, להיות עם מפוחד, ולא […]

פרשת תזריע, דיני טומאה וטוהרה

הפרשה שלפנינו עוסקת בעיקרה בדיני טומאה וטהרה של האדם עצמו. לאחר שבפרשת שמיני עסקה במאכלים המותרים והאסורים, ולפני כן התורה נתנה לנו את מסגרת עבודת ה׳ במשכן ואת הלכות המשרתים בקודש, עוברת התורה לאדם עצמו. במובלע עוסקת הפרשה גם בברית המילה "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (יב׳ ג׳) מכאן לומדת הגמרא במסכת שבת כי מילת […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

הראשון בחודשי הקיץ

אנו נכנסים למרחב חדש בזמן והוא חודש תמוז. שם החודש הוא בבלי על שם "דומוזו", שהיה אל הפריחה וההתעוררות ומלך בחודשי האביב (ניסן, אייר, סיוון)

קרא עוד ←

מחפשים תשובות בכוכבים

בתקופות עתיקות הסעירו מאורעות מוזרים ותופעות מסתוריות את מחשבתו של האדם עד כדי הטלת אימה

קרא עוד ←

אותיות אש ואדמה

כמובן שלא כולנו יכולים לעסוק בקבלה הדורשת לימוד וחקר מעמיקים של חיים שלמים. אולם, על קצה המזלג כולנו יכולים ליהנות מחכמה זו המלמדת על הסדר והמשמעות בעולם בכלל ובחיינו בפרט. בקבלה, בנוסף לחקר החיים, יש מקום נכבד לאותיות, כאשר כל אחת מסמלת ומבטאת רעיון ייחודי, וחיבור שלהן, יוצר תיבות מילים ושמות. משכך, לשם האדם חשיבות רבה על איכות חייו, עתידו וגורלו. כך שלנושא זה יש מקום של כבוד בעולם הקבלה.

קרא עוד ←

שא עליך ותראה פלאות

גם בתקופה המודרנית ממשיך הקמע לתפוס מקום מרכזי בחיינו. יצחק אהרון מלמד על מקומם של הסימנים העתיקים בתרבותנו והסיבות שאנו ממשיכים לנסות ולהחזיק במזל

קרא עוד ←

הַדִיבֵּר האחרון

בחג השבועות, חג מתן תורה, אנו קוראים את עשרת הדברים שניתנו למשה בהר סיני על "לֻחֹת אבן כְּתֻבִים באצבע ה' "

קרא עוד ←

הפה – קולמוס הלב

אנו נמצאים בימי ספירת העומר ומציינים, בין השאר, ימי אבל על פטירת תלמידיו של רבי עקיבא ככתוב - נוהגים שלא לישא אישה בין פסח לעצרת [שבועות] עד ל"ג בעומר, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא (ש.ערוך,תצ"ג)

קרא עוד ←

סודות של ל"ג בעומר

למה מספרים את הבנים דווקא בגיל שלוש ? מדוע מדליקים מדורות? ומה משמעות ל"ג בעומר בתיקון הנפשי והרוחני שעלינו לעבור? ל"ג בעומר זה לא רק אש, תפוחי אדמה וחץ וקשת, והקבלה מספקת מבט עמוק יותר על המועד המיוחד. הנה שישה דברים שכדאי לדעת.

קרא עוד ←

ביחד או לבד

בחיי כל זוג עולה השאלה "ביחד לנצח נצחים" או "ביחד כל עוד אין אופציה טובה יותר". יצחק אהרון מקווה לעזור לכם לבדוק את מצבכם הזוגי ועל הדרך אולי להיטיב את הזוגיות עצמה

קרא עוד ←

באייר הכול צמח

לפי הקבלה חודש אייר מהווה את פריצת הדרך לשינויים מבורכים שברצוננו לחולל בחיינו. לפיכך, כל מעשה שנעשה בחודש זה עשוי להקרין מהותית על הברכה שבמעשי ידינו ולזכות לגאולה בזיווג, פרנסה, הצלחה ועוד

קרא עוד ←

ספירת הימים

על פי הקבלה, תקופת ימי העומר מתחלקת לשבעה שבועות שבהם כל עם ישראל עובר הזדככות וטהרה לקראת מתן תורה, חג השבועות. כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע הספירות הקבליות ובסוף הימים עלינו מדרגה רוחנית. החלה ספירת הימים לקראת המעמד הגדול, הנשגב והמשמעותי ביותר בהיסטוריה היהודית

קרא עוד ←

נפלאות ימי החודש העברי

בחוכמת הקבלה העתיקה נשנו פרקים שלמים אודות סגולות ימי החודש העברי. חכמי העבר לימדו כל יום נושא בתוכו עוצמה רוחנית אדירה המייחדת ומבדילה אותו משאר הימים. הם קבעו כי קיימת משמעות גבוהה לבחירת היום בו אנו מתעתדים לבצע פעולה כלשהיא הואיל וידוע הדבר כי כל יום מושפע מאנרגיה רוחנית המייחדת אותו. בזוהר הקדוש נאמר כי חכמי ישראל השתיתו את הנהגותיהם בין השאר, בהסתמך על בחירת המועדים הטובים והמועילים ביותר בחודש. הם הכירו במדויק את לוחות הזמנים הראויים ביותר באופן המסוגל להשפיע שפע חיובי על מעשיהם. במאמר זה אציג בפניכם סוד קבלה נפלא המיוחס לראב"ע (ר' אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא) מהבולטים שבהוגים היהודים בתקופת ימי תור הזהב שבספרד. הוא היה משורר, בלשן, פרשן המקרא ומקובל עצום. ידיעותיו הרבות באסטרולוגיה ובאסטרונומיה הובילוהו לבאר את ימי החודש העברי ומסוגלותם להשפיע על חי האדם. בבואכם לקבל החלטות ו/או לבצע פעולות כלשהן מומלץ להתחשב בכל הנאמר להלן על מנת שהתוצאה תהיה מבורכת ומוצלחת. יחד עם זאת אין למהר ולהסיק מהכתוב עובדות מוחלטות הואיל וקיימים פרמטרים רבים המרכיבים את הנושא המדובר.
לפניכם לוח הימים בחודש והעצות המובאות לכל ימי החול ,למעט חגים ומועדים. הפירוט לימים תורגם מעברית עתיקה לשפה קלה, אך הקפדתי שרוח הדברים תישמר באופן מדויק ואוטנטי.

א– טוב להקביל פני מלכים. יום טוב להרבות בתפילות ובתחינות ומסוגל לישועות גדולות.
ב– טוב למשא ומתן ,לעסקים,לרכישות , לחתימת הסכמים וחוזים.
ג- אינו מומלץ להתחלת דברים חדשים כלל. כל התחלה חדשה עתידה להיכשל.
ד- טוב לכל התחלות חדשות ולקשרים חברתיים במיוחד.
ה- מייצג הפסד ממון ולכן אינו מומלץ כלל לרכישות , כספים, עסקים.
ו- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
ז- יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ח- טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
ט- יום מבורך במיוחד, בסימן הצלחה ושפע.
י-יב – ימים טובים ומוצלחים לנסיעות,עבודה ועשייה.
יג – יום בעל אנרגיה נמוכה ולכן לא מומלץ לבצע מהלכים דרמטיים.
יד – טו – ימים בינוניים לכל דבר שהמזל קובע בהם ולא השפעת היום.
טז- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
יז – יום טוב לכל דבר. מצוין להתחלת עבודה חדשה , מבחנים, ראיון אישי.
יח – יום מבורך להקביל מלכים ונשיאי ארץ. יום נהדר לתפילות ותחינות בפני בורא עולם.
יט – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כ – יום טוב לכל התחלה חדשה. הן בזיווג והן בפרנסה.
כא – רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים.
כב – יום נפלא לכל עניין.כל אשר יעשה ביום זה יצליח. זמן הוצאה לפועל של תוכניות ועסקים מוצלחים.
כג – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כד– רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים וממריבות.
כה – יום טוב לכל נושא. מומלץ להקדיש תשומת לב לזוגיות ולקשרים חברתיים.
כו – יום מסוכן לנסיעות. זהירות מתאונות ומחבלות.
כז – יום טוב לפיוס בין בני המשפחה. לתת מהלב ללא צפייה לתמורה.
כח – טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
כט – יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ל- סגירת מעגל חודשי. כל אשר יעשה יפרוץ ויצליח במהרה.

מוגש בברכה
יצחק אהרון,
איש קבלה,ראש מרכז "חכמה"
כותב ומרצה סודות הקבלה