חג שמח ובריא

לפנינו חג ארוך שבו מתארחים, מארחים ומתכנסים לארוחות משפחתיות מפוארות ומאכלי החג. ארוחות אלו הם בדרך כלל עתירי קלוריות, מפני שהם עשירים מאוד בשומן, ביצים ואגוזים. מחשבה מוקדמת על המצב יכולה לעזור לעבור את החג בשלום מבלי לעלות במשקל ולהזיק לבריאות.

כדי להימנע מניסיונות שחלקם ככל הנראה שלא יצלחו וילוו בתסכול, כדאי לנסות לשקול מחשבה קצת אחרת; כדאי לנסות להתנהל ב"שיגרה רגילה", שבה אנחנו אוכלים בד"כ כשרעבים, מפסיקים לאכול כששבעים ומשתדלים בד"כ לאכול אוכל בריא. מחשבה אחרת תגרום לנו לעבור את החג בשלום.

אולם ככל שנחשוש מזה יותר כך נגדיל את הסיכוי שזה באמת יקרה בעוד שאם נתנהל בנינוחות (שזה אפילו אומר שנאכל יותר) אך לא ניבהל מכך, הרי שבאופן טבעי נחזור לשגרה מיד בסיום החג, וגם אם נעלה במשקל, כנראה שזה ירד בהדרגה עם סיומו.

להקטנת הפיתויים מול האוכל, כדאי להתרכז במשך החג פחות בחגיגות האוכל, ויותר בבילויים פעילים, להעדיף טיולים ברגל על פני שהייה בבתי מלון, ומשחקי כדור עם הילדים על פני בילוי במסעדה. מומלץ לנצל את מזג האוויר האביבי אפילו לצעידות קצרות בסביבת הבית. הרי קל יותר להחליט ללכת ברגל, מאשר לנסות לוותר על פרוסת עוגה.

ואם למרות הכל אתם חוששים מסעודת החג, לפניכם כמה עצות התנהגותיות שיקלו על ההתמודדות עם הפיתויים שבה:

1. השתדלו להיות פעילים ככל האפשר- אם אתם מארחים, זה יקרה כך או כך. אך גם אם אתם מתארחים, נסו לעזור כמה שיותר: הורידו מהשולחן, עזרו לרחוץ כלים והיו עסוקים בכל דרך שתעזור לכם להתרחק מהשולחן עמוס הפיתויים. ישיבה ארוכה מול שולחן מלא פיתויים תשבור גם את כוח הרצון החזק ביותר.

2. קומו מהשולחן מדי פעם, ולא רק בשביל להתרחק מהאוכל- יש לכך יתרון נוסף: רק כשאנו קמים, אנו מרגישים כמה אכלנו. כשאנו יושבים, שרירי הבטן הבטן רפויים ומאפשרים לקיבה להתמלא באוכל. רק כשאנו עומדים שרירי הבטן נמתחים ולוחצים על הקיבה ואז אנחנו יכולים להרגיש באמת כמה אכלנו. יש סיכוי טוב שאם תחושו זאת באמצע ליל הסדר, תקטינו את הנזק שעלול להתרחש בהמשכו. אם תחושו זאת רק בסוף הארוחה, זה יהיה מאוחר מדי.

3. שבו ליד מישהו שאתם יודעים שאפשר לנהל איתו שיחה מעניינת שתוכלו להתרכז בה- כך תוכלו להסיח את דעתכם מהאוכל שעל השולחן ויקל עלייכם לעמוד בפיתויים. אל תשבו לצידו של מי שיעודד אותך לאכול, בין אם בגלל שזה זללן במיוחד, או סתם מי שילחץ עלייכם רק לטעום או ינדנד לכם למה אתם לא אוכלים.

4. עצה קצת מעניינת: התנדבו להחזיק אחד מהילדים הקטנים על הברכיים ולעזור לו לאכול. כך יקשה עלייכם מאוד (אם בכלל תצליחו) לאכול בנחת והרבה. והאמא, ללא ספק, תודה לך על העזרה הנפלאה.

ואיך תפעלו בנושא התזונה?  

• העדיפו לאכול מצלחת בינונית ולא מצלחת גדולה- על צלחת בינונית גם מעט אוכל נראה הרבה.
• אכילת פחמימות גוררת לעיתים אכילה מרובה יותר. נסו להעדיף חלבונים על פני פחמימות. הורידו את המצות ואת תפוחי האדמה וכך תוכלו לדייק יותר את תחושת השובע ולא להגזים באכילה. התמקדו בבשרים רזים או דגים כגון טונה.
• במקום קמח מצה או תפוחי אדמה שלבו טונה בקציצות או בתבשילים לילדים אשר יגרמו להם להיות שבעים יותר והמנה תהפך למזינה יותר.
• אם אתם נוגעים במצות, שימו מצה שלמה לידכם, כדי שתדעו כמה אכלתם- אל תגנבו רק ביס קטן ממצה אחרת כל פעם.
• מתוך השפע והמבחר שיש על השולחן, נסו לבחור רק את המאכלים שאתם אוהבים.
• נסו לדאוג שמכל המטעמים שעל השולחן, יהיו קרובים אליכם הבריאים יותר והרחיקו ממכם (כך שיקשה עלייך להגיע לקחת תוספת) את המאכלים שאתם חוששים לאכול מהם יותר מידיי אולי כמו החרוסת, המצות ותפוחי האדמה.
• הכינו מראש סלטים בריאים על בסיס ירקות וחלבונים כגון סלט טונה שיאפשר לכם לאכול בריא ולא להתפתות למאכלים עתירי הקלוריות מהם קל לאכול הרבה בלי להרגיש.
• העדיפו לשתות מים ודאגו שכל הזמן תהיה לידכם כוס מלאה- השתייה יוצרת תחושת שובע בלי להכניס קלוריות מיותרות. קשה לשבת ליד שולחן של אנשים שאוכלים ולהסתכל עליהם. קל יותר לעשות זאת עם משקה ביד.

שיהיה לכולנו חג פסח שמח, כשר ובריא!