להשתמש בכוח הדמיון

ספר הילדים "בואו נגיד ש.." מאת איתן סוסנקו משתמש בכוח הדמיון. לפעמים נדמה כי הכוח הכי חזק של ילדים הוא כוח הדמיון. הוא מאפשר להם להתקדם מתוך אמונה שהכול אפשרי וגם לעיתים לברוח למקומות רחוקים כשהמציאות פחות נוחה להם. סוסנקו, רותם את הכוח הזה בספר כדי לסייע להם להשתמש בו כדי לקדם אותם לעבר מטרות שונות שיציבו לעצמם. השימוש במשחק תפקידים, גירוי הדמיון והרחבת הגבולות מחזקים ומפתחים את יכולת ההפנמה ואת היכולת לפתח דו-שיח ומניבים פרות בכל מערכת יחסים, במיוחד בכאלה המלוות בקונפליקטים או ביחסי מרות – כל זאת ללא שימוש בכלים של שכר ועונש וללא צורך בסמכותיות, במנהיגות ובכריזמה. העמוד הראשון של הספר מכניס את הילדים לעולם שלו בעזרת השימוש במשפט (שיחזור על עצמו בהמשך): "בואו נגיד ש…", משפט שנדמה כי כל הורה לילדים צעירים שומע מהם מדי פעם. מחבר הספר לוקח את הילדים יחד איתו למסע בעולם הדמיון, באופן שיאפשר להם באמצעות משחק לבנות מחדש סיטואציות שונות מחיי היום יום שלהם וללמוד מהן את התנהלותם בעתיד. (איורים נפלאים: טלי עמית. הוצאת ספרי ניב, עמודים לא ממוספרים).