פרשת השבוע

פרשת "מטות", שמירה על ערכים

בפרשתנו, טרם הכניסה לארץ ישראל שבט ראובן ושבט גד, מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן בארץ הגלעד. המפרשים עוסקים רבות במניע של בני ראובן וגד ובכעסו של משה. האם רצו את עבר הירדן כי חמדו את אזורי המרעה שם? או שפשוט פחדו להיכנס ולהילחם בכניסה לארץ? האם חטאו באובדן אמונה או שמא רצו להיבדל ולהיפרד מהציבור? […]

פרשת פנחס, ברית שלום

פנחס בן אלעזר הכהן מלווה אותנו מילדות כאחד מגיבורי התנ״ך שעמד בפרץ המגיפה, וקינא את קינאתו של הקב״ה תוך הריגת זמרי בן סלוא נשיא משבט שמעון ואהובתו המדיינית. רש״י רואה בפנחס את הקנאי החיובי. עם ישראל מתחיל להיצמד לבעל פעור  וזאת בעקבות "הרומן הלוהט" שמתחיל בינם לבין בנות מדיין. הקב״ה כועס ומעניש את ישראל במגפה. […]

רצה לקלל ונמצא מברך

עם ישראל עבר שינוי מהותי ושינה גם את ההתייחסות אליו במזרח התיכון. הוא עם מלוכד, מסודר וצעיר. ממוצע הגילאים נע בין 20 ל-30 , והוא כבר אחרי שתי מלחמות מוצלחות.

פרשת "חוקת", סוף מסלול

במוקד הפרשה עומד כמובן סיפור מי מריבה, שבסופו משה מכה את הסלע ומוציא ממנו מים, אך במעשהו זה מאבדים הוא ואהרון אחיו את הזכות להיכנס לארץ. באופן מפתיע אין טענות בתורה לבני ישראל. אין להם מים והם שוב באים בטענות. לכאורה טענתם דומה לרבות בעבר, אולם פה אין טענה לעם ישראל. נהפוך הוא, טענת ה׳ […]

פרשת קורח, מסע לשום מקום

עם ישראל מרגיש כי נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא וזה כלל לא פשוט. עד מתן תורה וחטא העגל, לא היו יותר מדי נפגעים וחללים בעם. אבל לאחר מכן מתחילות הצרות ואיתן גם המחירים כואבים. לאחר המסע הראשון מהר סיני, העם מתלוננים ורוצים בשר. ה' יוצר תבערה אשר אוכלת "בקצה המחנה". העם מקווה שתמו הצרות והוא […]

פרשת "שלח", "וחגבים היינו בעינינו וכן היינו בעיניהם"

פרשת "שלח" עוסקת בתכונה המאפיינת את עם ישראל במדבר והיא היכולת להיכשל בדקה ה-90 לפני השיא. כך היה במעמד הר סיני לפני השיא הרוחני של קבלת התורה, וכך פה לפני השיא של הכניסה לארץ ישראל. המפרשים כולם עוסקים בניסיון להבין את חטאם והתנהגותם של המרגלים, ושל עם ישראל כולו. רוב הפרשנים רואים במרגלים כאלו שמראש […]

פרשת "בהעלותך", העלאת הנרות כאמצעי לחימה

הפרשה פותחת בהעלאת ובהטבת הנרות על ידי אהרון הכהן, ובאמת זה לא שייך לרצף הנושאים של הכנת העם למסעות במדבר. ידועה פרשנותו של רש״י, לשאלה מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים- ״פי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, בשלא היה עמם בחנוכה לא הוא ולא  שבטו. אמר לו הקב״ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק […]

פרשת "נשא", פוליטיקה בלב המדבר

פרשת "נשא" עוסקת בהשלמת הפרטים של סדרי המשילות, החניות והמסעות, סדרי המחנות ובעלי התפקידים. בולטת בהרחבה פרשת הנשיאים והקרבנות שהביאו. מי הם אותם נשיאים? מה היה תפקידם ומדוע משה להבנתי, לא כל כך מרוצה מהמינוי שלהם? מתחילת ספר "במדבר" מוזכרים הנשיאים שלוש פעמים. הפעם הראשונה בתחילת פרשת "במדבר" באותה פעם גם מוגדרים התפקידים, תפקיד הנשיאים […]

פרשת במדבר, מסידור המחנות ועד לגבעת התחמושת

חודש אייר הינו חודש שקט וצנוע. קשה לו להתבלט בין ניסן ופסח לבין סיון וקבלת התורה. הוא מתנחם בהיותו בדמדומי האביב לפני חומו של הקיץ. אולם אם נעיין לעומק נראה כי ישנם ארבעה אירועים מהותיים בחודש אייר. באחד לחודש זה התפקדו ישראל במדבר והחל הסידור שלהם למחנות ודגלים. בחודש אייר בשנת 132 לספירה, החל לפי […]

פרשת "בחוקותי", פנייה לאומה

אחרי העיסוק האינטנסיבי בהלכות הקרבנות ובהלכות הפרט והחברה, התורה מסכמת את ספר "ויקרא" בפרשת "בחוקותי". רוב המפרשים והרמב"ן בראשם רואים את התורה פונה פה לאומה ולחברה כולה כעם ולא לפרטים. הפרשה פותחת בברכות התלויות באם נלך בחוקות התורה שבין אדם לחברו, ונשמור את המצוות שבין אדם למקום, ולאחר מכן לעונשים באם נמאס בחוקות התורה. הברכות […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

אות משמיים

חכמת הקבלה מלמדת כי לאותיות לשון הקודש ערך רב וסודות עצומים שאינם נגלים לעין במבט ראשון. בכל האותיות קיימים חוקים רוחניים המגדירים במדויק את הכוחות הפועלים בבריאה המשתלשלים מעולמות עליונים ומתגלמים בעולם הזה. יצחק אהרון עומד על הקשר בין אותיות, מזלות ויסודות הטבע

קרא עוד ←

האות הראשונה בשמך (א-כ)

אחת מסגולותיה של השפה העברית , לשון הקודש, היא היכולת להשפיע בדיבור על המציאות באופן על טבעי. משכך בקבלה מייחדים מקום נכבד לאותיות, כאשר כל אחת מסמלת ומבטאת רעיון ייחודי, וחיבור שלהן, יוצר תיבות מילים ושמות. לשם האדם חשיבות רבה על איכות חייו, עתידו וגורלו ובמאמר זה יצחק אהרון סוקר בקצרה את מהותה ואיכויותיה של האות הראשונה (דומיננטית) בשם

קרא עוד ←

החוכמה שבצדק

על פי הדו"ח השנתי של בתי הדין שהתפרסם החודש, מספר המתגרשים בכל הארץ עלה אשתקד בכמעט 5% - גידול משמעותי באחוז המתגרשים, זוג אחד מכל שלושה מתגרש ולכל הדעות מדובר בתופעה מדאיגה שהשלכותיה עלולות להיות הרסניות ליציבותה של החברה ולעיצוב פניה בעתיד

קרא עוד ←

מלכות הקיץ

ימים חמים כבר כאן ואנו נכנסים למרחב חדש בזמן והוא חודש תמוז. שם החודש הוא בבלי על שם "דומוזו" שהיה אל הפריחה וההתעוררות ומלך בחודשי האביב (ניסן, אייר, סיוון)

קרא עוד ←

סימני הניקוד בשם

חכמת הקבלה מלמדת כי לסימני הניקוד (סוד הצליל) וההטעמה (מלעיל ומלרע) קיימות משמעויות רבות העשויות להשפיע בצורה מכרעת על בעל השם. לכן חלה חובה לדעת כי סימני הניקוד אינם באים לחינם ומהווים עולם שלם של ידע שמעטים מאוד נחשפים אליו

קרא עוד ←

נכנסים ברגל ימין

מעמד חנוכת הבית מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, במהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש. על פי החסידות מנהג חנוכת הבית, או 'חינוך הבית' כפי שמכונה בספרים מסוימים, הוא מנהג קדום שנועד להכניס אווירת קדושה, הצלחה והצלה על יושביו

קרא עוד ←

כל מילה בסלע

עליית המונותאיזם על במת ההיסטוריה הביאה את ההשקפה הדתית לשיאים ולפסגות שלא נודעו קודם לכן ודתות רבות אוחזות במדרג סודי של ידע הזמין רק לבעלי השגה

קרא עוד ←

תיקון ליל שבועות

מנהג "תיקון ליל שבועות" ידוע לראשונה מספר הזוהר, שהתפרסם סמוך לסיומה של המאה השלוש-עשרה, שם מתואר כי ליל שבועות הוא 'תיקון' והכנת תכשיטי הכלה, היא התורה, לקראת ליל הכלולות המטפורי שבין הקב"ה לבין ישראל.

קרא עוד ←

שבועת עולם

חג השבועות קרב ובא להתארח בחיינו והוא מסכם את ספירת ימי העומר ומציין מאורע בעל חשיבות נדירה ויוצאת דופן במעגל החיים היהודי. ללא ספק מדובר באחד החגים החשובים והמכוננים שבתולדות העם היהודי. מעמד הר סיני ומתן תורה לעם ישראל היה מאורע חד פעמי שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית

קרא עוד ←

חג מתן תורת הקבלה

יום ל"ג בעומר התקבל במסורת כיום פטירתו של רשב"י, בו נוהגים ההמונים לפקוד את קברו אשר בהר מירון. מיתוס הרשב"י הגלילי, ממנו נגזרת דמותו הקבלית, החל בתקופה הרומית המאוחרת והתפתח מאז. מיתוס זה היה היסוד לדמותו של רשב"י, שגרס כי יש ללמוד תורה בפשטות, בבהירות ומעל לכל חיפש וחקר אחר טעם קיום המצוות והתקנות ישנות

קרא עוד ←

נפלאות ימי החודש העברי

בחוכמת הקבלה העתיקה נשנו פרקים שלמים אודות סגולות ימי החודש העברי. חכמי העבר לימדו כל יום נושא בתוכו עוצמה רוחנית אדירה המייחדת ומבדילה אותו משאר הימים. הם קבעו כי קיימת משמעות גבוהה לבחירת היום בו אנו מתעתדים לבצע פעולה כלשהיא הואיל וידוע הדבר כי כל יום מושפע מאנרגיה רוחנית המייחדת אותו. בזוהר הקדוש נאמר כי חכמי ישראל השתיתו את הנהגותיהם בין השאר, בהסתמך על בחירת המועדים הטובים והמועילים ביותר בחודש. הם הכירו במדויק את לוחות הזמנים הראויים ביותר באופן המסוגל להשפיע שפע חיובי על מעשיהם. במאמר זה אציג בפניכם סוד קבלה נפלא המיוחס לראב"ע (ר' אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא) מהבולטים שבהוגים היהודים בתקופת ימי תור הזהב שבספרד. הוא היה משורר, בלשן, פרשן המקרא ומקובל עצום. ידיעותיו הרבות באסטרולוגיה ובאסטרונומיה הובילוהו לבאר את ימי החודש העברי ומסוגלותם להשפיע על חי האדם. בבואכם לקבל החלטות ו/או לבצע פעולות כלשהן מומלץ להתחשב בכל הנאמר להלן על מנת שהתוצאה תהיה מבורכת ומוצלחת. יחד עם זאת אין למהר ולהסיק מהכתוב עובדות מוחלטות הואיל וקיימים פרמטרים רבים המרכיבים את הנושא המדובר.
לפניכם לוח הימים בחודש והעצות המובאות לכל ימי החול ,למעט חגים ומועדים. הפירוט לימים תורגם מעברית עתיקה לשפה קלה, אך הקפדתי שרוח הדברים תישמר באופן מדויק ואוטנטי.

א– טוב להקביל פני מלכים. יום טוב להרבות בתפילות ובתחינות ומסוגל לישועות גדולות.
ב– טוב למשא ומתן ,לעסקים,לרכישות , לחתימת הסכמים וחוזים.
ג- אינו מומלץ להתחלת דברים חדשים כלל. כל התחלה חדשה עתידה להיכשל.
ד- טוב לכל התחלות חדשות ולקשרים חברתיים במיוחד.
ה- מייצג הפסד ממון ולכן אינו מומלץ כלל לרכישות , כספים, עסקים.
ו- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
ז- יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ח- טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
ט- יום מבורך במיוחד, בסימן הצלחה ושפע.
י-יב – ימים טובים ומוצלחים לנסיעות,עבודה ועשייה.
יג – יום בעל אנרגיה נמוכה ולכן לא מומלץ לבצע מהלכים דרמטיים.
יד – טו – ימים בינוניים לכל דבר שהמזל קובע בהם ולא השפעת היום.
טז- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
יז – יום טוב לכל דבר. מצוין להתחלת עבודה חדשה , מבחנים, ראיון אישי.
יח – יום מבורך להקביל מלכים ונשיאי ארץ. יום נהדר לתפילות ותחינות בפני בורא עולם.
יט – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כ – יום טוב לכל התחלה חדשה. הן בזיווג והן בפרנסה.
כא – רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים.
כב – יום נפלא לכל עניין.כל אשר יעשה ביום זה יצליח. זמן הוצאה לפועל של תוכניות ועסקים מוצלחים.
כג – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כד– רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים וממריבות.
כה – יום טוב לכל נושא. מומלץ להקדיש תשומת לב לזוגיות ולקשרים חברתיים.
כו – יום מסוכן לנסיעות. זהירות מתאונות ומחבלות.
כז – יום טוב לפיוס בין בני המשפחה. לתת מהלב ללא צפייה לתמורה.
כח – טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
כט – יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ל- סגירת מעגל חודשי. כל אשר יעשה יפרוץ ויצליח במהרה.

מוגש בברכה
יצחק אהרון,
איש קבלה,ראש מרכז "חכמה"
כותב ומרצה סודות הקבלה