כל הפוסטים בפרשת השבוע

פרשת "ויקהל" הינה הפרשה השלישית שעוסקת במשכן וכליו, אם כי הפעם מזווית הביצוע עצמו. נושא ההתנדבות של העם למתן התרומה

במרכז הפרשה עומד באופן טבעי וברור חטא העגל על הרקע בו הוא קורה ועל השלכותיו לדורות. כל הפרשנים עוסקים בשאלה המתבקשת

בין כל החגים והמועדים שבריטואל החיים היהודיים מצטיין חג הפורים כחג של משתה ושמחה. בחגים כמו פסח וסוכות מצווה האדם

פרשת תצווה הינה המשך טבעי וישר לפרשת תרומה, ועוסקת בתחילת מימוש העבודה במשכן שאך זה הוקם. בתחילת הפרשה מצווה הקב״ה

חודש אדר הוא החודש השנים עשר והאחרון בגלגל המזלות ומשכך הוא בעל תכונות ומאפיינים ייחודיים. כל זאת משום היותו

פרשת "תרומה" מתחילה בתרומות ישראל השונות למעשה המשכן, ומיד לאחד הפסוקים שלטעמי הינו מהחשובים ביותר בתורה "ועשו לי מקדש ושכנתי

בהמשך ישיר למתן תורה בהר סיני, עוברת התורה מיד לפירוט ההלכות והנורמות החברתיות. לכאורה היה ניתן להניח שהפרשה תתחיל בדינים

התקשור, שנתפס לעיתים כטרנד מודרני הוא לאמתו של דבר תופעה אוניברסאלית המופיעה בכל התרבויות כבר מאז ימי העולם העתיק. שיאה

טקס הפרשת חלה הנהוג בקהילות ישראל הפך בשנים האחרונות לטרנד מסורתי-מודרני. לצד השמחה וההתעלות הרוחנית הנפלאה שהוא מביא אתו בכוחו